המדריך הקליני לפוליקוליטיס בקרקפת: אבחון, מניעת הצטלקות ושיקום רגנרטיבי

פוליקוליטיס (Folliculitis) היא אחת הבעיות המתסכלות והמורכבות ביותר בדרמטולוגיה של הקרקפת. בעוד שרבים טועים לחשוב שמדובר ב״סתם פצעונים״, הקהילה הרפואית מגדירה זאת כדלקת פולשנית של זקיק השערה שעלולה להוביל להרס תמידי של התשתית הדרמלית.

ב-PRP Clinic, אנו משלבים פרוטוקולים תרופתיים עם רפואה רגנרטיבית מתקדמת כדי לעצור את התהליך הדלקתי ולשקם את מה שנראה לעיתים כנזק בלתי הפיך.

אבחנה מבדלת: לא כל פצעון הוא אותו דבר

כדי לטפל נכון, חובה לבצע אבחנה מבדלת מדויקת. הפוליקוליטיס מתחלקת לשלוש קטגוריות עיקריות:

1. פוליקוליטיס חיידקית (Staphylococcal Folliculitis): השכיחה ביותר, נגרמת לרוב מחיידק הסטפילוקוקוס הזהוב. היא מתאפיינת במוגלה שטחית סביב הזקיק.
2. פוליקוליטיס פטרייתית (Pityrosporum Folliculitis): נגרמת על ידי פטריות שמר (Malassezia). היא מתפרצת לרוב בסביבה לחה ומתאפיינת בגרד עז במיוחד שאינו מגיב לאנטיביוטיקה רגילה.
3. פוליקוליטיס דקלבנס (Folliculitis Decalvans): הצורה האגרסיבית והמסוכנת ביותר. מדובר במחלה כרונית שבה הדלקת עמוקה כל כך שהיא משמידה את זקיק השערה ומחליפה אותו בצלקת. במצב זה, אנו רואים ״שיערות מצויצות״, (Tufted hair) מספר שיערות היוצאות מפתח זקיק אחד שהתרחב עקב הדלקת.

המנגנון הביולוגי: למה השיער נושר?

הדלקת בפוליקוליטיס אינה נשארת בשכבה החיצונית של העור (האפידרמיס). היא חודרת אל ה-Bulge, האזור בזקיק השערה המכיל את תאי הגזע האחראים על התחדשות השערה.

כאשר תאי דם לבנים (נויטרופילים) תוקפים את האזור הזה, נוצר תהליך של פיברוזיס (הצטלקות). ברגע שנוצרת צלקת, זרימת הדם לאזור נפסקת, הזקיק נחנק ומת.

הקשר בין "זקיקים מצויצים״(Tufting)  לבין סיכויי ההחלמה

אחד הסימנים הקליניים המובהקים והמדאיגים ביותר של פוליקוליטיס מתקדם, ובמיוחד בגרסת ה-Decalvans, הוא תופעת ה"טופטינג״ (Tufting). במצב תקין, מכל זקיק יוצאת שערה אחת או קבוצה טבעית של 2-3 שערות (Follicular Unit).

אולם, בדלקת כרונית עמוקה, נוצרת הצטלקות מתחת לפני השטח ש"מאחדת" מספר זקיקים לפתח אחד, מה שיוצר מראה של קבוצת שערות צפופה היוצאת מנקודה אחת, בדומה למברשת שיניים. זיהוי מוקדם של תופעה זו הוא קריטי; ברגע שהטופטינג הופך נרחב, הוא מעיד על הרס מבני של הדרמיס.

במצבים אלו, ה-iPRF הוא טיפול שיכול לחדור לעומק הרקמה הדלקתית, לרכך את האזור המצולק ולעצור את התפשטות ה"כיסים" הדלקתיים לשאר הקרקפת.

פוליקוליטיס של "המספרות" והחשיבות של סטריליות הטיפול

תופעה נפוצה אך פחות מוכרת היא Pseudofolliculitis Barbae, המכונה לעיתים "פוליקוליטיס של מספרות". היא נגרמת כתוצאה מגילוח קרוב מדי או שימוש בציוד לא סטרילי וגורמת לשערות לצמוח פנימה (Ingrown hairs) ולייצר תגובה דלקתית חריפה שמתפתחת לזיהום חיידקי.

מטופלים רבים מנסים לפתור זאת באמצעות חיטוי חיצוני בלבד, אך הזיהום נמצא עמוק בתוך תעלת השערה. ב-PRP Clinic, אנו מדגישים כי הטיפול בפוליקוליטיס חייב להיעשות בסביבה רפואית סטרילית לחלוטין. השימוש ב-Activated PRP במקרים אלו לא רק מטפל בדלקת הקיימת, אלא בונה "מערכת הגנה" מקומית בזכות הליקוציטים המרוכזים, מה שמונע התלקחויות חוזרות לאחר גילוח או תספורת ומגן על הקרקפת מפני זיהומים עתידיים.

המהפכה של iPRF ו-Activated PRP בטיפול בפוליקוליטיס

ברפואה המסורתית, הטיפול מתמקד בחיסול הגורם המזהם (אנטיביוטיקה). אך האנטיביוטיקה אינה משקמת את הנזק שנגרם לזקיק. כאן נכנסת לתמונה הרפואה הרגנרטיבית.

iPRF: ה״חבישה הביולוגית״ שתוקפת את הדלקת

ה-iPRF (injectable Platelet Rich Fibrin) הוא הדור המתקדם ביותר של הפלזמה. בטיפול בפוליקוליטיס, יש לו יתרון כפול:

• ריכוז תאי דם לבנים (WBC): בניגוד ל-PRP רגיל, ה-iPRF עשיר בליקוציטים ומקרופאגים. אלו הם ״הלוחמים״ של הגוף שיודעים לנקות את הזיהום החיידקי והפטרייתי בצורה טבעית מבלי לייצר עמידות (כפי שקורה באנטיביוטיקה).
• שחרור איטי של פקטורי צמיחה: הפיברין יוצר רשת דמוית ג'ל בתוך הקרקפת. רשת זו משחררת גורמי גדילה (כמו TGF-beta) ו-PDGF למשך 14 יום. פקטורים אלו מונעים מהזקיק להפוך לצלקת ומעודדים את תאי הגזע להישאר פעילים למרות הדלקת.

Activated PRP: הבוסטר לזרימת הדם

לאחר שהדלקת האקטיבית נחלשת, אנו עוברים ל-Activated PRP. בתהליך זה, אנו משפעלים את הטסיות כדי שישחררו מיד פקטורים כמו VEGF (Vascular Endothelial Growth Factor).

תפקידו של ה-VEGF הוא לבנות כלי דם חדשים סביב הזקיקים שנפגעו, מה שמבטיח אספקת חמצן מוגברת וריפוי מהיר של הרקמה הפצועה.

מחקרים תומכים

השימוש בפלזמה עשירה בטסיות ופיברין לטיפול בדלקות קרקפת ובשיקום זקיקים נתמך במחקרים רפואיים מובילים:

• מחקר ב-PubMed מראה כי ל-PRP יש השפעה אנטי-דלקתית חזקה וביכולתו לשפר משמעותית את צפיפות השיער במצבי אלופציה דלקתית: צפה במחקר ב-PubMed.
• מחקר על יתרונות הפיברין (iPRF) בהשוואה ל-PRP מדגיש את יכולת השחרור המושהה של פקטורי הגדילה לשיקום רקמות: לקריאה על השוואת PRP לעומת iPRF.

פרוטוקול הטיפול ב-PRP Clinic: הדרך להחלמה

אנו פועלים בשיטה תלת-שלבית כדי להבטיח את שימור השיער:

1. שלב האבחון: זיהוי סוג הפוליקוליטיס (האם יש נקודות שחורות, שיערות מצויצות או סימני צלקת).
2. שלב ״כיבוי השריפה״: שילוב iPRF עם טיפול תרופתי ממוקד לעצירת הדלקת האקטיבית והרגעת הכאב והגרד.
3. שלב השיקום והעיבוי: שימוש ב-Activated PRP כדי לעורר צמיחה מחודשת באזורים שהיו דלילים עקב הדלקת.

סיכום: אל תתנו לפוליקוליטיס להפוך לצלקת

המסר החשוב ביותר לסובלים מפוליקוליטיס הוא: זמן שווה שיער. ככל שהטיפול הרגנרטיבי ב-iPRF מתחיל מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי להציל את זקיקי השיער לפני שהם הופכים לרקמת צלקת קבועה. ב-PRP Clinic, אנו מעמידים לרשותכם את הטכנולוגיה המתקדמת והידע הרפואי הנדרש כדי לנצח את הדלקת.

סובלים מפצעונים כואבים בקרקפת או נשירה פתאומית? תאמו היום פגישת אבחון רפואית ב-PRP Clinic והגנו על השיער שלכם.